אתר ארכיאולוגי מרשים ביותר שבו נחשפו שרידי חווה חקלאית מבוצרת ומפוארת מתקופת בית שני, אחת ממספר חוות חקלאיות דומות המוזכרות במקורות מהתקופה. החווה באתר, נחשבת לאחד הישובים הצפוניים ביותר באזור של הממלכה החשמונאית בתקופת בבית שני, ועל כך מעידים ביצוריה המרשימים ומיקומה השולט על מרחבי האזור.
במרכז הגבעה נמצא מבנה גדול ומרשים הבנוי מאבני גזית מסותתות ברמה גבוהה, עם שוליים רחבים משוטחים ומרכז בולט, שזהו סגנון בנייה וסיתות אבנים האופייני למבצרים מהתקופה החשמונאית. האבנים המסותתות נחצבו במחצבה המצויה באתר. בבסיס המבנה מצוי מקווה טהרה יהודי חצוב בסלע מימי בית שני, המעיד על תושבי החווה היהודיים שהקפידו על הלכות טהרה. מתחת למבנה יש מערה קטנה ונמוכה, ברוחב כ-6 מ', עם כניסה מוסתרת בשיח אלה גדול.
האתר שימש לעיבוד התוצרת החקלאית שנאספה מהחקלאות באזור. לצרכי יצור יין מתוצרת הענבים מכרמי הגפן באזור, שימשו שרידי גת עם משטח דריכה לענבי היין ובו שרידי פסיפס שנמצאו באתר. לצד הגת נמצאה אבן עגולה ובה שקע מלבני ששימשה לסחיטת יין שני מהשאריות של הראשון. באתר נמצא בית בד גדול ומרשים המעיד שהמקום שימש כמרכז אזורי מפותח לייצור שמן זית מכרמי הזיתים שגודלו באזור. בבית הבד נחשפו ומשקולות בורג ושברי אבני ים של מפרכה דהיינו סדן חצוב של מסחטת בורג, אשר שימשו למעיכת וסחיטת הזיתים לאגני ניקוז והיקוות לשמן המצויים בבית הבד. במבנים באתר נמצאים אבני משקוף מרשימות המעוטרות בגלגלי ורדות וזרים שהם סגנון עיטור יהודי מובהק משלהי בית שני.
מסביב למבנים מצויים גדרות חקלאיות גבוהות המתחמות אזורי חקלאות גדולים. ביניהם ובכל האתר מצויים בורות מים רבים חצובים בסלעי המקום, חלקם מכוסים וחלקם חשופים.
במורדות התל נחשפה מערת קבורה שבה נמצאו שרידי גלוסקמה, שהיא תיבת קבורה מאבן האופיינית למנהגי הקבורה היהודיים בבית שני.
החפירות הארכיאולוגיות באתר חשפו שכבת חורבן גדולה מתקופת מרד בר כוכבא, זמן חורבן הישוב היהודי במקום. לאחר חורבן האתר, בתקופה הביזנטית, נבנה מבנה קטן יותר בראש הגבעה על חורבות המבנים מבית שני ששימש את האוכלוסייה השומרונית שהתיישבה באתר לאחר חורבן הישוב היהודי במקום, עסקה בחקלאות באזור והשתמשה במתקני האתר לעיבוד התוצרת החקלאית שלה. ואכן, באתר נמצא מקווה מוסב ומטויח בטיח שומרוני אדמדם אופייני, המעיד על ההתיישבות המאוחרת של השומרונים באתר.
ממצאים אלו הם הבסיס להשערה המזהה את אתר מיצד קנה כאחד מאותן 13 העיירות שעליהן נאמר במקורות חז"ל שהן "עיירות שקנו/נשתקעו בכותים בימי השמד", דהיינו הם יישובים יהודיים בשומרון שהתרוקנו מתושביהם היהודיים המקוריים ואוכלסו לאחר מכן בכותים שהם השומרונים.
