אתר ארכיאולוגי ייחודי הכולל שרידי ישוב יהודי מתקופת בית ראשון, מתקופת אחאב והלאה, ומעיד על התפשטות ממלכת ישראל במערב השומרון. הכפר היה מבוצר ומוקף בקיר מגן שחלקו השתמר בצדדים המזרחיים והדרומיים, ונמצא בו מגדל גבוה לשמירה ותצפית על הדרך העולה מנחל קנה. האתר נחשף כולו בחפירות ואינו משוחזר, ובו נמצאו כ-20 מבנים במצב השתמרות מעולה שאכלסו מעל 100 משפחות משבט מנשה שנחלותיהן היו בכפר אזה.
האתר הינו יחידני ארכיאולוגית - נחשפו בו סמטאות שלמות שלאורכם כ-16 בתי מגורים ישראליים גדולים במתכונת של "בית ארבעת המרחבים". באתרים אחרים מבית ראשון בישראל, אף הגדולים שבהם כגון חצור, התגלה רק בית אחד או עד 4 בתים ישראלים בודדים כאלו, אך בשום אתר לא התגלו סמטה ושכונה שלימה כאלו כלל.
בית ארבעת המרחבים הוא מאפיין מובהק של התקופה הישראלית בבית ראשון. בבית מרחב של חצר רחבה מלבנית פתוחה מרכזית ששימשה לבישול ואפיה ומלאכות הבית. מהחצר המרכזית יש גישה לשלושה מרחבים נוספים סגורים ומקורים – שנים מקבילים משני צידי החצר, אחד שימש כסלון וקבלת אורחים והשני שימש למגורי דיירי הבית, ומרחב שלישי מאחור אנכי לרוחב כל המבנה ששימש לאכסון המזון והכלים. בתים גדולים של בעלי אחוזות ומשפחות גדולות, היו בעלי שתי קומות – קומת קרקע למלאכה ולאכסון תוצרת חקלאית ובהמות, וקומה שניה למגורי המשפחה.
באתר נחשפו מספר בתי בד האופייניים לתקופת בית ראשון. בסמוך לבתי הבד נחשף מקבץ של בורות גדולים מאד ועמוקים שאינם מטויחים, דהיינו אינם בורות מים. החוקרים משערים שבורות אלו שימשו כמחסנים לאכסון כדי שמן או יין (מעין יקב תת-קרקעי) בטמפרטורה קרירה יותר ויציבה, כחלק מהתהליך הארוך של יישון השמן והיין, ולשם הגנת התוצרת בוצע בתוך תחום הישוב המוגן. המתקנים החקלאיים הגדולים שנחשפו מעידים על תוצרת חקלאית רבה שנאספה מהחלקות החקלאיות באזור ועובדה ואוחסנה בכפר.
חרסי שומרון התגלו בחפירות שומרון העתיקה (סבסטיה), והם קבלות-חרס על משלוחי יין ושמן כמיסים למלך מישובים בשומרון. האתר מזוהה עם הישוב אזה המוזכר בחרסי שומרון, בנחלת מנשה באזור נחלת חלק בן גלעד, ובישוב ארבעה בעלי אחוזות - אביבעל, אחז, שבע ומריבעל. ואכן התפוקה החקלאית הרבה, המערך הכפרי המאורגן ומערכת המנהל של ממלכת ישראל הם היו הבסיס שהצמיח את עוצמתה וגדולתה של הממלכה.
הכפר, שהיה מיושב עד חורבן ממלכת ישראל, לא חרב בעת החורבן אלא ניטש על-ידי תושביו שלקחו עימם את כליהם וחפצי הערך שלהם. שמו של כפר אזה השתמר בשמו של כפר עזון הסמוך ממערב, ואשר אליו נדדה ההתיישבות באזור, כאשר שטח כפר אזה שימש בחקלאות המקומית עם מגדלי שדה שנמצאו בו ומתוארכים לתקופה ההלניסטית.
